ראיון עם סבתי סיליה ברוך

 

שמי הוא סיליה ברוך. השמות של הוריי הם ליה וויליאם סיף, שם אחותי הוא מרים.

תאריך יום הולדתי 16.7.1932

נולדתי באלוול נורת' בדרום אפריקה.

המקום בו נולדתי היה חלק מהאימפריה הבריטית והוא הפך לרפובליקה ולאחר שמנדלה שלט ולא הייתה הפרדה בין השחורים והלבנים (האפרטהייד).

השפות שדוברו בבית הולדתי הן יידיש ואפריקנס ואנגלית וההורים דיברו גם יידיש ורוסית.

הוריי עבדו בתור בעלי כולבו.

אמי נולדה בליטה ואבי נולד בלטביה.

הורי עזבו לדרום אפריקה מפני שלא היה טוב ליהודים במזרח אירופה והרבה יהודים עזבו בתקופה הזו, ולכן הם נפגשו בדרום אפריקה.

בית ילדותי היה בית פרטי עם גינה ושלושה חדרי שינה וסלון וחדר אוכל ומטבח גדול ומרפסת ושירותים ומזווה.

נהגנו לאכול מאכלים נפוצים בקרב יהודים ממזרח אירופה.

הבית היה כשר מפני שאמא שלי שמרה על כשרות אדוקה. כל יום שישי אמא שלי הדליקה נרות ואבא שלי עשה קידוש.

למדתי בבית ספר עממי. למדנו בבית הספר אנגלית ואפריקאנס ואת המקצועות הרגילים עד בגרות. הייתי תלמידה מצוינת.

הייתה לי חברה טובה בשם מריל והיא הייתה נוצרייה.

היינו משחקים ומדברים ונוסעים על אופניים.

כשהייתי קטנה הייתי עוזרת בחנות כמוכרת והיינו מעצבות את החלונות בחנות.

הייתי בצופים מגיל קטן שם היינו לומדים לקשור חבלים ומטיילים, אהבתי מאוד לטייל.

 

כשבאתי לישראל לחופשה פגשתי את איזי מהחברה שהכרתי בישראל.

עליתי לארץ ב1962 במטוס כתיירת.

רציתי לבוא לבקר בארץ ואהבתי את הארץ ואת האווירה מפני שהיא הייתה שונה מכל מקום שהייתי והרגשתי שייכת לכאן לכן החלטתי להישאר. בנוסף הארץ נתנה ביטחון לכל היהודים בעולם.

בארץ היה לי קשה מבחינת השפה והקריאה של השלטים. בדרום אפריקה למדתי עברית למטרת קריאת התורה בבית כנסת אבל זה לא היה שימושי כי זו לא הייתה עברית מדוברת.

חוויה הזכורה לי מימי הראשונים בארץ ישראל היא שלמדתי באולפן ופגשתי אנשים ממקומות שונים בעולם וגרתי בהוסטל דרום אפריקאי שנתן לי הרגשה של בית.

אירוע היסטורי הזכור לי היה מלחמת ששת הימים אשר פרצה בשנת 1967 כשביתי הייתה בת חודש וביתי השנייה הייתה בת שנתיים. זו הייתה המלחמה הראשונה שחוויתי בישראל, ובנוסף לכך היו לי שתי ילדות קטנות לגדל ולשמור.  זה היה תקופה ממש קשה ותודה לאל שהמלחמה נגמרה לאחר שישה ימים.

היו לי קשרים טובים עם השכנים והיינו עוזרים אחד לשני.

כשישראל נוסדה כל היהודים עשו מסיבה וביקשו ממני לקרוא פסוק יפה באנגלית וזה היה מאוד מרגש.

אני מתגעגעת לבעלי איזי שלא היה רק בעלי אלא היה גם החבר הכי טוב שלי והיינו עושים הרבה דברים יחד והוא תמיד היה שם בשבילי כשהייתי צריכה אותו ונתן לי תמיד עצה טובה ונהניתי מאוד לטיל בחו"ל איתו.